אשקר ואח' נ' שירותי בריאות כללית בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת המבקשים (המבקשים) לסילוק התביעה על הסף משני נימוקים: האחד – כי למרות היותה תביעה לפיצויי בגין נזקי גוף בשל רשלנות נטענת, לא צורפה אליה חוו"ד רפואית והשני - בשל התיישנות העילה ו/או שיהוי שלטענת המבקשים גרם להם נזק ראייתי.

בכתב התביעה, שהוגש ביום 31.1.2010, נטען לרשלנות המבקשים בביצוע ניתוח להשתלת ריאות במשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה"), אשר במהלכו נגרם למשיבה דימום מוחי, שלא אובחן ולא טופל כראוי והביא לעיוורונה. המשיבה מס' 2 הינה אימה של המשיבה.

2.המשיבה נותחה בערבו של יום 17.1.2003 והניתוח הסתיים לקראת בוקרו של יום 18.1.2003. ביום 21.1.2003, לאחר ארבעה ימים בטיפול נמרץ, התעוררה המשיבה מהניתוח והתלוננה שהיא איננה רואה בשתי עיניה. המשיבה שוחררה מביה"ח ביום 25.2.2003, כשהיא סובלת מנזק נוירולוגי ומעיוורון לצמיתות.

המבקשים טוענים, שיש למנות את תקופת ההתישנות מיום 21.1.2003, הוא היום בו התברר למשיבה, לראשונה, שהיא איננה רואה ומאחר שהתביעה הוגשה למעלה משבע שנים לאחר מכן, יש לומר שהיא התישנה.

3.ביום 1.11.2010, הוגשה תגובת המשיבות לבקשה, אליה צורפה חוו"ד רפואית שנערכה ע"י פרופ' מ. פיינסוד, על פיה פעלו רופאי בית החולים תוך חריגה חמורה מהנוהל התקין ולא טיפלו במשיבה כראוי.

בתגובה טוען ב"כ המשיבות, שהתביעה לא התיישנה, שכן על המקרה חל סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") ולפיו תקופת ההתיישנות הינה 10 שנים. לטענתו, אין לומר שהנזק התגלה למשיבות כבר ביום 21.1.2003, מאחר שאז עדיין לא היה ידוע אם העיוורון הינו קבוע או שמא זמני ורק ביום שחרור המשיבה מביה"ח, הוא יום 26.2.2003, התברר לה, שהעיוורון הינו בלתי הפיך.

4.המבקשות לא השיבו לתגובה, למרות עבור מועד ארכה שניתנה להם ולכן ניתנת החלטה זו בהעדר תשובה מטעמן.

סבורתני שאין מקום לסלק התביעה בשלב מוקדם זה.

ראשית אומר, כי בהעדר תגובה לבקשה לצירוף חווה"ד ואף לפי הענין, סבורתני שיש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על תיקון כתב התביעה ע"י צירוף חווה"ד הרפואית. בכך נרפא הפגם שבאי צירוף חווה"ד לכתב התביעה.

לענין טענת ההתיישנות – אמנם, ברישום בכרטיס המשיבה שנוהל בביה"ח כתוב, ביום 21.1.2003: "הוזמן לבדיקה רופא עיניים והתרשם מעיוורון מוחלט...", אולם מהרישום כולו לא ברור שהוסבר למשיבות או למי מהן, כבר אז, שהעיוורון הינו בלתי הפיך וכן עולה מהרישום, שבתאריכים מאוחרים ליום 21.1.2003 נעשו בביה"ח בדיקות על מנת לבחון אם יש שיפור בראייתה של המשיבה.

5.בנסיבות אלה, אין מקום להחליט בטענות המבקשות לענין התיישנות בטרם שמיעת ראיות בתיק ואף לא ניתן לקבוע, כבר כעת, בשלב מקדמי זה וללא שמיעת ראיות, אם השיהוי בהגשת התביעה גרם למבקשות נזק ראייתי. יש להשאיר ההחלטה בשאלות אלה לתום ההליך העיקרי, ככל שיהיה עוד צורך בכך.

לפיכך, בשלב זה נדחית הבקשה, תוך שמירת זכותם של המבקשים לחזור ולטעון להתיישנות, בסיום הדיון בתיק, ככל שיסברו שיש מקום לעשות כן.

בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"א, 10 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: